מחשבת ישראל

מחשבת ישראל היא פרי הניסיון המתמשך של הוגים יהודים בכל הזמנים לפרש מחדש את היסודות העיוניים של המסורת והתרבות היהודית, ולהתמודד עם האתגרים שהיא מציבה בפני כל דור ודור.

זהות יהודית-ישראלית במסגרת מחשבת ישראל

אפשרות בחירה להרחבה באחד משני מסלולים:

א. דגש על משפט עברי, תלמוד ומחשבת חז"ל (במסגרת תל"מ: "תלמוד ומעשה", באוריינטציה דתית)

 ב. דגש על פילוסופיה כללית ויהדות כתרבות

 

בשנה"ל תשע"ב ייפתחו שני מסלולי לימוד כהרחבה ללימודי מחשבת ישראל, המהווים חובה בית-ספרית בהיקף 3יחידות לימוד במהלך כיתות י-י"א-י"ב.

כל אחד מן המסלולים יילמד בהיקף 2 יח"ל נוספות, המצטרפות ל 3- יח"ל הבסיסיות, המשותפות לכולם.

הלימוד במסלול ההרחבה יעניק לתלמיד מקצוע מוגבר של 5 יחידות לימוד (כמגמה נוספת). המקצוע המוגבר מוכר כ"מקצוע מן התרבות הכללית" ומעניק בונוס באוניברסיטאות, כמקובל במקצועות מוגברים.

המסלולים הנ"ל יילמדו כתוספת 3 שעות לימוד שבועיות (באשכול נפרד במערכת, אשכול ג') במהלך כיתות י-י"א-י"ב.

בחינות הבגרות יתקיימו בסוף כיתה י"א (יחידה 4) ובסוף כיתה י"ב (יחידה 5), כתוספת על בחינות הבגרות המשותפות במחשבת ישראל לכלל השכבה. תכנית הלימודים במחשבת ישראל היא מודולרית ומאפשרת מעורבות של התלמידים וההורים בקביעת נושאי הלימוד ודגשיו (במסגרת תכנית הלימודים המחייבת)

  • מחשבת ישראל היא פרי הניסיון המתמשך של הוגים יהודים בכל הזמנים לפרש מחדש את היסודות העיוניים של המסורת והתרבות היהודית, ולהתמודד עם האתגרים שהיא מציבה בפני כל דור ודור.
  • מבחינה היסטורית כוללת מחשבת ישראל רבדים שונים של היצירה היהודית לדורותיה: ממחשבת המקרא ומחשבת חז"ל (כולל עולם ההלכה וספרות השו"ת) דרך הפילוסופיה של ימי הביניים (בזיקה לפילוסופיה הכללית בעת העתיקה ובימי הביניים), ספרות המיסטיקה, הקבלה והחסידות, ועד הגות העת החדשה (בזיקה לפילוסופיה מערבית מודרנית).
  • בשיעורי מחשבת ישראל עוסקים התלמידים בשאלות ובסוגיות קיומיות ומשמעותיות עבורם, ובכך תורם הלימוד לגיבוש זהותם כיהודים, כישראלים וכבני אדם. הלימוד מדגיש הן פיתוח חשיבה עצמאית וביקורתית של התלמיד, והן טיפוח רגישותו המוסרית והחברתית.
  • התלמידים פוגשים את עולמם של גדולי המחשבה היהודית (והכללית) לדורותיהם ומשוחחים עם הגותם ועל הגותם, סביב נושאים דוגמת: מעמדו המיוחד של האדם בעולם; ערך חיי אדם בתרבות היהודית ובתרבות הכללית; – שאלת הטוב והרע במציאות ובאדם; – אהבה וזוגיות בתרבות היהודית ובתרבות העולם; – זהות יהודית בעולם משתנה; משבר אמונה בעת החדשה, שורשי החילון וצמיחת הזרמים ביהדות; ועוד.
  • הלימוד הוא בין-תחומי באופיו, ומשלב ידע היסטורי ופילוסופי, ספרות ואומנות, משפט ואקטואליה. כמו כן, הואמבוסס על דרכי לימוד מגוונות: חברותא, צפייה בסרטים ובהצגות, רטוריקה ועוד.